יום שבת, 14 במאי 2011

צביעה בלקת אורושי יפנית

סוף סוף הצלחתי להשיג כמה שפופרות של אורושי.
לקה מיוחדת שמשמשת כבר מאות שנים את היפנים לצביעת כלי אוכל, עבודות עץ, כלי נשק אומנות וציור.
הלקה מופקת מהשרף של עץ האורושי ועוברת עיבוד. הלקה הזו לא מתייבשת כמו לקות אחרות, כדי לגרום לה להתייבש ולהתקשות היא צריכה להיות במשהו דמוי סאונה, חמים ולח. לרוב משתמשים לצורך זה בקופסה עם סמרטוטים רטובים.
לאחר שהיא מתייבשת היא נראית יפה מאוד. חלק מהסוגים שלה דורשים הברקה ושיוף ואחרים לא, חלק משמשים למילוי, להדבקה ולצביעה בכל מיני סוגים, באופן כללי היא לכה מאוד קשיחה ועמידה לאורך שנים.
5 מתוך 10 אנשים אלרגים ללכה הזו ברמה כזו או אחרת (עץ האורושי הוא עץ רעיל) לפחות כל עוד היא לא יבשה לחלוטין.
אני לשמחתי כנראה שלא :)

אתר של אמנית אורושי מהולנד: http://www.urushi-kobo.com

בחלילי בהשקוהאצ'י הלכה משמשת באופן מסורתי בעירבוב עם אבקת חימר לשפכטל שבו בונים את הצורה הפנימית של קנה החליל, ולשכבת הלקה האדומה או השחורה הפנימית. כמו גם לצביעה של הג'וינט, על פי רוב בלכה השחורה שהיא הקשיחה והעמידה מבין כל הסוגים.

לעיתים קרובות גם צובעים את השורש בשכבה של אורושי ולפעמים גם את כל החליל מבחוץ.

את החליל שתיקנתי צבעתי בלקה שחורה בג'וינט, בשכבות דקות ככל הניתן עד שהגעתי להתאמה טובה.
את הסיב הצמחי שיוצר את הטבעות סביב הג'וינט צבעתי בלקה חומה וגם קצת את השורש (שהיה צבוע עוד לפני כן)



יום רביעי, 4 במאי 2011

תיקון חליל

כרגע במקביל לעומסי הלימודים שלי בבצלאל יש לי מעט זמן לעבוד על החלילים.
אני מתקן חליל 1.7 של מוסיקאי ג'אז שקיבל בזמנו את השקוהאצ'י  מאמן יפני שקיבל את החליל מיפני אחר שבנה את החליל וניגן עליו אבל הפסיק לאחר שקטע את אחת מאצבעותיו.




קיבלתי את החליל שניגן עם צליל חזק וצלול, קל מאוד להפיק ממנו צליל, אבל החליל נראה כאילו היוצר הפסיק לעבוד עליו באמצע, ללא טבעות, כל המחבר היה שחוק ולא עשוי ומקובע כמו שצריך והחליל היה מלוכלך בשאריות לקה שפכטל ודבק ישנות. ניקיתי, שייפתי וצבעתי וקיבעתי את המחבר.  ליפפתי טבעות מסביב לג'וינט בדומה לסגנון הראטאן המסורתי. עכשיו החליל רק מחכה לצביעה של הג'וינט באורושי שחור עד שיתהדק ואז הוא יהיה סוף סוף גמור אחרי שנים ארוכות.



בנוסף, הגיע משלוח הבמבוקים מסין והם נראים מעולה, בקרוב אתחיל לעבוד עליהם.